פרסום תגובה
ההודעה שלה את/ה מגיב/ה:
פורסם ע"י: אור רבינו on 06-08-2009 19:55 PM
נושא: בבקשה להתפלל בכל הכוח לאיש יקר שעזר להרבה מאיתנו מי לא מכיר דוד טופז {דוד בן לאה }
הודעה:

'הקב מלך

 בבקשה$~בבקשה להתפלל בכל הכח לעזור לאיש יקר שעזר להרבה מאיתנו....מי לא מכיר דוד טופז (דוד בן לאה).
הוא במצב נפשי לא טוב.במצב גופני ירוד.... תגובות בהצלחה יהי רצון אמן בשמחה2 בשמחה2 בשמחה2 ברוכים




לא מענין אותנו מה הוא עשה או לא עשה זה ענין של ה` יתברך

אנחנו רק רוצים לעזור לו להחלים ולהצליח בהמשך דרכ

בבקשה עם קדוש להתפלל בכל הכח (דוד בן לאה) הצלחה רפואת הנפש והגוף...

תזכו למצוות

אפשר לקרוא איגרת הרמב"ן..תיקון הכללי

 

תהילים, פטום הקטורת, כל דבר אפשרי זה עושה רעש בשמיים

פטום הקטורת תפילה בבקשה בבקשה
http://vitaminim.org/1/index.php?topic=11570.0;topicseen

תיקון הכללי

http://vitaminim.org/1/index.php?topic=8350.0
מי שמצטרף תבוא עליו הברכה אשריכם ישראל

תזכו למצוות

נספח שכדאי לקרוא כדי לקבל מודעות לאורות הצפונים האיגרת הרמב"ן תגובות תגובות תגובות בהצלחה ישר כח

ענווה הינה תולדה של ביטול הגאווה אינה אלא האני השקרי {האגוי -גאווה בחילוף אותיות המסתתר בתוך האדם ומפריד בין האדם ובין עצמו , קרי בין הלב למה , בין אדם לחברו ,ובין האדם לריבונו ,מתולדותיה של הגאווה , רדיפת הכבוד , הקנאה , הכעס, רגשי נחיתות,

הגאווה מסנוורת עיני האדם ואינה מאפשרת לו להבחין באמת שהרי הנמצא

תחת השפעתה בוחן כל דעת בדמיונו את מעמדו בעיני הסובבים אותו, ועסוק ב"צדקתנו " ובכבוד הראוי לו בעיני , עצמו ובהנאותיו החושניות ,ובכך בורח מהאמת הפשוטה העולה לפגוע בגאוותו המדומה ,

כוח הגאווה שוכן בחלל השמאלי של לב האדם ובביטולו בחסדי שמים , הוא זוכה לגלות את אורו של הקב"ה ולהשכינו בליבו , בכך הוא למעשה מתחבר לעצמו וזוכה לעושר רוחני לא מוגבל הנובע מחיבורם של הלב והמוח גם יחד לאורו של הקב"ה , מגולה לגאולה ,

שתי בעיות עיקריות עומדות בפני האדם הרוצה להגיע אל האמת וחליות לאורה,

הראשונה , חוסר ואביקטיביות : כשם ששופט הגאון מנוע מלשפוט בין שני אנשים שאחד מהם מקורב אליו קל וחומר שהאדם אינו יכול לשפוט את עצמו ואת מעשיו באוביקטיביות וכך עלול האדם להעביר כל שנותיו שבוי בכבלי גאוותו מבלי שיהא מודע לכך כלל , ובדר"כ אף בטוח שהתואר עניו ראוי לו,

הבעיה השניה : גם אם מודע כבר האדם לכך שהוא מצוי בשליטת הגאווה עדין אינו יודע כיצד לבטל השפעת זו כי הרי אפילו בליקוי מעשי ומוחשי וגלוי כמו התמכרות לעישון או לזלילה קשה לנו להתגבר ,קל וחומר שקשה , שבעתיים לבטל תכונה פנימית המוסתרת בטבענו כמו הגאווה על כל תולדותיה , ואכן זה תפקיד האדם החייו ,

"האדם בא לעולם לשבר טבעו ,ואם לא למה לו חיים" {הגאון מוילנא },

לכן כתב לנו הרמב"ן את אגרת הענווה שהיא "כדאי אמת " בו יכול האדם לבוחן עצמו ולראות מיקומו היכן הוא מצוי בין גאווה לענווה ויעמול להשתנות בהתאם

אך התנאי לשינוי טבעו /לבבו של האדם הוא בהתמדת הפעולות ז"א לקרוא את האגרת שוב ושוב פע אחר פעם בקביעות ובתשומת לב {כלומר יקבע לעצמו מועד קבוע בשיגרת חייו למשל מידי בוקר עם ה"קפה " ,או מידי מוצ"ש לכל הפחות} ואם אכן כך יפעל יעכל המוח את הדברים ויעביר ללב את ההבנות המסרים וההוראות ולכשיחקקו הדברים בלבבו ישתנה בהדרגה טבעו מעצם הקריאה החוזרת והדברים יתורגמו לשפת המעשה ,

והעצות הנלוות הן פשוטות "שמע " -להתרגל להקשיב בכנות ולהיפתח אל הזולת {יש ללמוד מכל אדם מניצוץ הנשמה היחודי לו }" לדבר בנחת "- - לדבר בקול שקט הגם שבלב בוערת אש זרה , "וכל אחר זה השערים לעוד ועדו עולמות המיחלים לבואך עולמות נפלאים שלא שיערת בנפשך את דבר קיומם "האדם נמצא במקום שמחשבתו נמצאת "

{הבעש"ט}

                      בידך הדבר !!!!!!

ויקיפידה
כאן
קישור

book bagingבבקשה להתפלל דודו דוד בן לאה הוא יצא כל ישועות טובות זה כף זכות זה מצווה להתפלל אליוו  baging book Undecided
אגרת הרמב"ן
מתוך ויקיטקסט
גרסה נוכחית (טרם נבדקה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ" (משלי א ח).

תִּתְנַהֵג תָּמִיד לְדַבֵּר כָּל דְּבָרֶיךָ בְּנַחַת, לְכָל אָדָם וּבְכָל עֵת, וּבַזֶּה תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, שֶׁהִיא מִדָּה רָעָה לְהַחְטִיא בְּנֵי אָדָם. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (נדרים כב ע"א): כָּל הַכּוֹעֵס – כָּל מִינֵי גֵיהִנּוֹם שׁוֹלְטִים בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת יא י): "וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ, וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ". וְאֵין "רָעָה" אֶלָּא גֵיהִנּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי טז ד): "וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה".

וְכַאֲשֶׁר תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הָעֲנָוָה, שֶׁהִיא מִדָּה טוֹבָה מִכָּל מִדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כב ד): "עֵקֶב עֲנָוָה, יִרְאַת ה`".

וּבַעֲבוּר הָעֲנָוָה, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הַיִּרְאָה, כִּי תִתֵּן אֶל לִבְּךָ תָּמִיד: מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאַן אַתָּה הוֹלֵךְ; וְשֶׁאַתָּה רִמָּה וְתוֹלֵעָה בְּחַיֶּיךָ, וְאַף כִּי בְּמוֹתָךְ; וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, לִפְנֵי מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, שֶׂנֶּאֱמַר (דה"ב ו יח): "הִנֵּה שָׂמַיִם וּשְׂמֵי הַשָׂמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ", אַף כִּי לִבּוֹת בְּנֵי אָדָם (ע"פ משלי טו יא). וְנֶאֱמַר (ירמיהו כג כד): "הֲלֹא אֵת הַשָׂמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא, נְאֻם ה`".

וְכַאֲשֶׁר תַּחֲשֹׁב אֶת כָּל אֵלֶּה, תִּירָא מִבּוֹרְאֶךָ וְתִשָּׁמֵר מִן הַחֵטְא, וּבַמִּדוֹת הָאֵלֶּה תִּהְיֶה שָֹמֵחַ בְּחֶלְקֶךָ. וְכַאֲשֶׁר תִּתְנַהֵג בְּמִדַּת הָעֲנָוָה לְהִתְבּוֹשֵׁשׁ מִכָּל אָדָם, וּלְהִתְפַּחֵד מִמֶּנּוּ וּמִן הַחֵטְא – אָז תִּשְׁרֶה עָלֶיךָ רוּחַ הַשְּׁכִינָה, וְזִיו כְּבוֹדָהּ, וְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא.

וְעַתָּה בְּנִי דַע וּרְאֵה, כִּי הַמִּתְגָּאֶה בְּלִבּוֹ עַל הַבְּרִיוֹת – מוֹרֵד הוּא בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם, כִּי מִתְפָּאֵר הוּא בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צג א): "ה` מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵש", וגו`.

וּבַמֶה יִתְגָּאֵה לֵב הָאָדָם? אִם בְּעֹשֶׁר – "ה` מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר" (שמ"א ב ז). וְאִם בְּכָבוֹד – הֲלֹא לֵאלֹהִים הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (דה"א כט יב): "וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְפָנֶיךָ", וְאֵיךְ מִתְפָּאֵר בִּכְבוֹד קוֹנוֹ? וְאִם מִתְפָּאֵר בְּחָכְמָה: "מֵסִיר שָֹפָה לְנֶאֱמָנִים, וְטַעַם זְקֵנִים יִקַח" (איוב יב כ). נִמְצָא: הַכָּל שָׁוֶה לִפְנֵי הַמָּקוֹם, כִּי בְאַפּוֹ מַשְׁפִּיל גֵּאִים, וּבִרְצוֹנוֹ מַגְבִּיהַ שְׁפָלִים. לָכֵן הַשְׁפִּיל עַצְמְךָ, וִינַשַֹּאֲךָ הַמָּקוֹם.

עַל כֵּן אַפָרֵשׁ לְךָ אֵיךְ תִּתְנַהֵג בְּמִדַּת הָעֲנָוָה, לָלֶכֶת בָּהּ תָּמִיד: כָּל דְבָרֶיךָ יִהְיוּ בְּנַחַת, וְרֹאשְׁךָ כָּפוּף; וְעֵינֶךָ יַבִּיטוּ לְמַטָּה לָאָרֶץ, וְלִבְּךָ לְמַעֲלָה; וְאַל תַּבִּיט בִּפְנֵי אָדָם בְּדַבֶּרְךָ עִמוֹ. וְכָל אָדָם יִהְיֶה גָדוֹל מִמְךָ בְּעֵינֶיךָ: אִם חָכָם אוֹ עָשִׁיר הוּא – עָלֶיךָ לְכַבְּדוֹ. וְאִם רָשׁ הוּא, וְאַתָּה עָשִׁיר אוֹ חָכָם מִמֶנוּ – חֲשֹׁב בְּלִבְּךָ כִּי אַתָּה חַיָּב מִמֶנוּ, וְהוּא זַכַּאי מִמְךָ, שֶׁאִם הוּא חוֹטֵא – הוּא שׁוֹגֵג, וְאַתָּה מֵזִיד.

בְּכָל דְּבָרֶיךָ וּמַעֲשֶֹיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ, וּבְכָל עֵת – חֲשׁוֹב בְּלִבָּךְ כְּאִלוּ אַתָּה עוֹמֵד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינָתוֹ עָלֶיךָ, כִּי כְּבוֹדוֹ מָלֵא כָּל הָעוֹלָם. וּדְבָרֶיךָ יִהְיוּ בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה, כְּעֶבֶד לִפְנֵי רַבּוֹ.

וְתִתְבַּיֵּשׁ מִכָּל אָדָם. וְאִם יִקְרָאֲךָ אִישׁ – אַל תַּעֲנֵהוּ בְּקוֹל רָם, רַק בְּנַחַת כְּעוֹמֵד לִפְנֵי רַבּוֹ.

וֶהֱוֵי זָהִיר לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה תָּמִיד, אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמָהּ. וְכַאֲשֶׁר תָּקוּם מִן הַסֵּפֶר – תְּחַפֵּשֹ בַּאֲשֶׁר לָמַדְתָּ אִם יֵשׁ בּוֹ דָבָר אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמוֹ. וּתְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשֶֹיךָ בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, וּבָזֶה יִהְיוּ כָּל יָמֶיךָ בִּתְשׁוּבָה.

וְהַסֵר כָּל דִבְרֵי הָעוֹלָם מִלִבְּךָ בְּעֵת הַתְּפִלָּה, וְהָכֵן לִבְּךָ לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא. וְטַהֵר רַעֲיוֹנֶיךָ, וַחֲשֹׁב הַדִּבּוּר קֹדֶם שֶׁתּוֹצִיאֶנּוּ מִפִּיךָ.

וְכֵן תַּעֲשֶֹה כָּל יְמֵי חַיֵּי הֶבְלֶךָ בְּכָל דָּבָר וְדָבָר, וְלֹא תֶחֱטָא. וּבָזֶּה יִהְיוּ דְּבָרֶיךָ וּמַעֲשֶֹיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ יְשָׁרִים; וּתְפִלָּתְךָ תִּהְיֶה זַכָּה וּבָרָה וּנְקִיָּה, וּמְכֻוֶּנֶת וּמְקֻבֶּלֶת לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים י יז): "תָּכִין לִבָּם – תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ".

תִּקְרָא הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת פַּעַם אַחַת בְּשָׁבוּעַ וְלֹא תִפְחֹת, לְקַיְּמָהּ וְלָלֶכֶת בָּהּ תָּמִיד אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְמַעַן תַּצְלִיחַ בְּכָל דְּרָכֶיךָ, וְתִזְכֶּה לָעוֹלָם הַבָּא הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים. וּבְכָל יוֹם שֶׁתִּקְרָאֶנָּה – יַעֲנוּךָ מִן הַשָּׁמַיִם כַּאֲשֶׁר יַעֲלֶה עַל לִבְּךָ לִשְׁאֹל, עַד עוֹלָם. אָמֵן סֶלָה.


מקור:
http://he.wikisource.org/wiki/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%9 4%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9F

מחבר:
נושא:
אייקון:
הודעה:

סמיילים
:) :D :O :P ;) :( :S :| :\'( :$ H :@ A 6 8-| :# :-* :^) <:o) |-) Y B { 8 * O sn pi au um co st mo 8o ^o) +o( *-) 8-) C N D Z } ^ U G W ~ & I S E ap ip li
 
 
 
הקליד/י את הקוד: