סגולות לזיכרון וביטול השיכחה

ראשי >ליקוטי עצות>סגולות לזיכרון וביטול השיכחה
על ידי תענית וצדקה, ובפרט צדקה לארץ ישראל, על ידי זה נתבטל השכחה וזוכה לזכרון .

מי שמביש פני חברו נעשה שכחן: על ידי דאגה בא שכחה:

על ידי למוד בפה מלא בא זכירה:על ידי צער בא שכחה:

כשתציר לפניך צורת אביך ואמך, תבוא לזכירה:

על ידי מצוות מעשיות, האדם נתר ממדת שכחה ונקשר במדת זכירה:

מי שהוא שכחן, יתן צדקה:מי שאין לו זכרון, יקדש את עצמו בקדשה גדולה:

 על ידי שפלות תזכה לזכרון: על ידי עצבות בא שכחה:

המציע תלמודו בצנעה אינו משכח: על ידי ענוה הקדוש ברוך הוא זוכר אותו.

על ידי תקון חצות מזכירין את הקדוש ברוך הוא את הטובות שהבטיח לישראל

התפילה מסגל לזכרון.  
 
על ידי מחאת כפים בשעת התפלה נמתקין הדינים, ונצולין משכחה, וזוכים לזכרון  צריך לשמר מאד את הזכרון, שלא יפל לשכחה, דהינו שיזכר תמיד בעלמא דאתי ולא ישכח. וכך ראוי להיות מנהג איש הישראלי, שתכף בבקר בהקיצו משנתו, מיד כשיפתח את עיניו, קדם שיתחיל שום דבר, יזכר את עצמו תכף בעלמא דאתי, וזה בחינת זכרון בכלליות. ואחר כך צריך להמשיך הזכרון בפרטיות, דהינו, שיגדל דעתו בכל מחשבה דבור ומעשה שהשם יתברך מזמין לו בכל יום, להבין מהם הרמזים שהשם יתברך מרמז לו על ידם להתקרב אליו, כי השם יתברך מצמצם את עצמו מאין סוף עד אין תכלית, ומרמז לו רמזים בכל יום על ידי כל הדברים שמזמין לו באותו היום.

וצריך האדם להגדיל דעתו בזה לזכור את השם יתברך על ידי כל מחשבה דבור ומעשה שהשם יתברך מזמין לו בכל יום, ולהבין מהם הרמזים להתקרב אליו. אך ההגדלת הדעת צריך להיות במדה וכו` כדי לשמר הזכרון הנ"ל, צריך לשמר את עצמו שלא יפל לבחינת רע עין, שהוא מיתת הלב, שעל ידי זה בא שכחה גם צריכין לשמר את עצמו מלשון הרע, כי על ידי לשון הרע נפגם הזכרון. גם צריכין להכריח את עצמו לשמחה, ועל ידי כל זה נשמר הזכרון הנ"ל אף על פי שצריכין לשמר הזכרון לענין תורה ועבודת השם, אבל יש גם מעלות בהשכחה, כי צריכין להרגיל עצמו להשכיח מדעתו כל הדברים המבלבלים את האדם מעבודתו יתברך, ובפרט בשעת התפלה, שכל הבלבולים באים אז, ועל פי רב מבלבל אותו מה שעבר, שלא טוב עשה בענין זה ובענין זה וכו`.
 

על כן צריכין להרגיל עצמו, שתכף ומיד שחולף ועובר הדבר, יעביר ויסלק אותו מדעתו לגמרי ויסיח דעתו מזה לגמרי, ולא יתחיל לחשב עוד במחשבתו בענין זה כלל, ובפרט בשעת התפלה. וכן כל דאגות העונות שעבר וכל הפגמים שפגם, הכל צריך להעבירם ולהשכיחם מדעתו בשעת התפלה והעבודה. ואפילו בכל היום כלו אין טוב שיחשב בהם כל היום, רק בשעה מיחדת שרוצה בכונה לשבר לבו ולפרש שיחתו וכו`, שאז דיקא יזכר עצמו כל מה שעבר, אבל בשאר היום צריך להשכיחם מדעתו, כדי שיוכל לעסוק בעבודת השם בשמחה, ובפרט בשעת התפלה, כנזכר לעיל (שיחות הר"ן כו).