מצוות ביקור חולים
 
עיקר המצווה שילך בעצמו לבקר את החולה (אם יש באפשרותו) ואינו יוצא ידי חובה בטלפון בלבד או בשליחת מכתב (אבל יכול לבקש עליו רחמים גם אם הוא לא ליד החולה). ומכל מקום אם הוא אנוס ולא יכול לבקר אותו, טוב לטלפן אליו ולשלוח לו מכתב ולחזק אותו.
 
חולה שעומד להיפטר מהעולם ר"ל, אומרים לו: "התוודה! שהרבה התוודו ולא מתו... והרבה שלא התוודו ומתו. ובשכר שאתה מתוודה, אתה חי! וכל המתוודה יש לו חלק לעולם הבא...!" ואם קשה לו להתוודות בפיו, יתוודה בלבו. ואין אומרים לעם הארץ או לקטנים, שמא יבכו וישברו ליבם.  
 
מי שיש לו חולה מתוך ביתו, ילך אצל חכם שבעיר שיברכהו. ונהגו לעשות "מי שברך" לחולים בשעת הוצאת ספר תורה.
 
לא יסמוך על הרופאים אלא יבטח ב- ה` יתברך, ויחלק צדקה כפי ערכו, ומכל מקום צריך להישמע לרופאים ולא לסמוך על הנס. 
 
אין החולה צריך לעמוד בפני המבקרים אותו, אפילו אם הם זקנים או חכמים ואם רוצה להחמיר על עצמו ולעמוד בפניהם, ראוי להחמיר.    
 
מותר לקרא תהילים בלילה לרפואת חולה וכו` אף קודם חצות.
 
מצווה לבקר את החולה ומצווה זו נוהגת אפילו אם שמטפלים בו במסירות. 
 
אפילו הגדול יבוא לבקר את הקטן ואפילו כמה פעמים ביום ובלבד שלא יטריח עליו.  
 
בזמנינו, לא נהגו לדקדק שלא לבקר את החולה ב – 3 שעות הראשונות.  
 

גם מי שחלה בחולי פנימי ח"ו, חייב ללכת לרופא ולא לסמוך על הנס אלא שיתלה ביטחונו בהשם יתברך.  
חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש

לקישורים נוספים...