כל הזהיר בברכת המזון, מזונותיו מצויים לו בכבוד כל ימי חייו.
להפריש מעשר מכל רווח שירוויח.
לקרוא פעם בשבוע את "פרשת המן" (אפשר גם בכל יום).
לספר בכל מוצאי שבת סיפור מהבעל שם טוב זצ"ל.
לומר בכל יום: "מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך" (ויאמר פסוק זה עשר פעמים בבוקר ועשר פעמים בערב).
לדוחק הפרנסה ולדאגה יאמר: "מיכאל הכהן הגדול שר ואפוטרופוס של ישראל".
סגולה לא לשחק בסכינים ובמזלגות בשעת הסעודה ולא לשגר סכין במתנה לחברו.
אמונה הוא טוב לפרנסה
על ידי צדקה זוכין לפרנסה
אין העושר מתקיים מפני שאין מרחמים על הבריות
שינוי מקום ושינוי שם טובים לפרנסה
על ידי אמונה נתרבה פרנסה
המעשר מהכנסותיו מסוגל לעשירות דווקא בא"י
זית ומרור שאוכלים בפסח, מסוגל לפרנסה
לכתוב ספר תורה, מסוגל לפרנסה
השמחה התמידית מסוגל להצלחה
המשתף שם שמיים בצערו, כופלים לו פרנסתו
הצניעות מסוגל לעשירות
על ידי אונאה נעשה עני
על ידי העצבות מפסיד הפרנסה
על ידי צדקה יהיה לאדם הרחבה
שינה מרובה מביאה לעניות
העוסק בתורה ובצדקה זוכה לעשירות
אין הברכה מצויה בתוך ביתו של האדם אלא בשביל כבוד אשתו.
מי שאין לו פרנסה, יעסוק בתורה ויתפלל על פרנסה, תתקבל תפילתו.
התורה, המעשר והשבת - הם נותנים חיים גשמיים גם כן.
מי שעושה מעשיו במהירות בלי ישוב הדעת, נעשה בעל חוב.
על ידי שדין תורה הולך ומתמעט, הפרנסה מתמעטת וכך להפך.
על ידי הממון שנותן לעניי ארץ ישראל, על ידי זה ממונו נתקיים בידו.
לשון חכמים מביא עשר:
כל אדם, שיש בו דעה, לסוף מתעשר:
על ידי אמונה נתרבה פרנסה:
המעשר מסגל לעשירות דוקא בארץ ישראל:
כבוד התורה, וכבוד שבת, מסגל לעשירות:
הצניעות מסגל לעשירות:
אמונה הוא טוב לפרנסה:
על ידי הכנעה בהמותיו של אדם נתרבה:
על ידי צדקה זוכין לפרנסה:
דבוריו של הצדיק מביאין פרנסה:
העוסק בתורה ובצדקה זוכה לעשירות:
אוקירו לנשיכו, כי היכא דתיתעתרו:
כזית מרור שאוכלין בפסח, מסגל לפרנסה:
לכתב ספר תורה מסגל לפרנסה:
השמחה תמידית מסגל להצלחה:
המשתף שם שמים בצערו, כופלים לו פרנסתו; גם פרנסתו מעופפת לו כצפור:
אכילה ושתיה יהיה פחות ממה שיש לו, וילבש ויתכסה כמה שיש לו, ויכבד אשתו ובניו יותר ממה שיש לו: כשרואה אדם שמזונותיו מצמצמין, יעשה מהם צדקה:
על ארבעה דברים נכסי בעלי בתים יורדים לטמיון: על עושקי שכר שכיר, וכובשי שכר שכיר, ועל שפורקין על מעל צואריהן ונותנין על חבריהן, ועל גסות הרוח: לכל הדברים; הן חכמה או עשר או בנים, צריך עסק בדרך הטבע, ויבקש רחמים, שיצליח בדבר העסק:
ע"י הריבית מפסיד היראה:
על ידי משא ומתן באמונה נתבטלים הקללות:
על ידי הממון שנותן לעניי ארץ ישראל, על ידי זה ממונו נתקים בידו:
הנושא אשה לשם ממון הוין לה בנים שאינם מהגנים ומפסיד את הממון בזמן קצר.
כשישראל שומרין את עצמן מטרפות, על ידי זה יש להם פרנסה.
על ידי תפלה בכח זוכה לפרנסה
כל דיני ממונות שיך למשא ומתן. על כן הרוצה לעסק במשא ומתן צריך שיהיה בקי בדיני ממונות, כדי שלא יכשל בהם.
אם רואה אדם שמזונותיו מצמצמין, יעשה מהם צדקה, כי על ידי צדקה מתקן ממונו שיהיה לו ממון ופרנסה ברווח.
על ידי ענוה ושפלות, על ידי זה אין שום אדם יכול להוציאו ולדחותו ממקומו, דהינו לקפח פרנסתו חס ושלום.
על ידי משא ומתן באמונה הוא מקים מצות "ואהבת" וכו', ועל ידי זה יהיה לו פרנסה בלא יגיעה וטרח.
(ליקוטי עצות, רבי נחמן מברסלב)